סכיזופרניה והתקף פסיכוטי – טיפול שלישי \ איתי נ.

 

לטיפול הזה אצל איתי הגעתי מרצוני, רגועה לגמרי.

בכפר הפסטורלי שלו, ישבנו ושתינו תה צמחים. תחילת הטיפול היה במודע לחלוטין, דיברנו על מה שעבר, איך אני מרגישה כרגע ומה אני מתכננת לעתיד.

כתבנו את נקודות החוזק והאור החיוביות שהיו פעם ודעכו עם השנים – ספורט, בריאות, למידה מרוכזת, נהיגה בטוחה, עמידה במטרות וחמימות משפחתית.

איתי הסביר לי אז, שחיי כרגע הם כמו אדמה שהתכסתה בצמחים רעילים, עשבים שוטים שהחלישו את האדמה והתישו אותה כליל. בפעם הראשונה הוא עקר טפילים אלה מהשורש, בטיפול השני ניקש את השורשים העמוקים והפך את האדמה, האדמה נותרה נקיה אך חלשה ללא טיפת כח להתחדש ולהניב פירות.

אין בי פחד, העצב התפוגג, אך אין בי את הכח לשינוי, ואז התחלנו בטיפול שהתנהל כולו ברוגע ובנעימות.

תחת שלווה עמוקה, נדדתי אל אז, לא מזמן, הזכרונות הטובים מחיי הספורט. חזרתי ממכון הכושר והגעתי אל הדוג'ו (מרכז אימוני קרטה) בהוד השרון.

קולו השלו של איתי הנחה אותי להביט סביבי ולהתמקד בתחושות.

"חמימות, עוצמה, חוזק, אהבה, הערכה". העינים של סנסאיי אינדה ושיהאן שלומי ליוו אותי בחיבה והערכה. בעודי מעלה זכרונות אלה, איתי עשה את שלו.

"דמי לך כעת שאת עטפה בבועה, מין כדור בצבעים כחול ואדום מוקפים בגוונים של סגול." בעודי עטופה בבועה זו בחרתי מקום בגוף למקם בו את בועת הספורט הזו, בחלל בית החזה, והבועה נחה שם.

בריאות, אני במיטבי. אוכלת אוכל בריאות של אמא. אורז, עוף, טחינה, סלט ירקות, לחם בריאות של אמא. חיוך, כוח, חיוניות, קלילות. הזכרון, החויות התחושות, כולם עטופים בבועת צבעים. והבועה נחה בחלל בית החזה.

בדמיוני, בזכרוני, אני מרוכזת בקריאת ספר. חיוך, סיפוק, ריכוז. בועת צבעים, בבית החזה. קרירות נעימה עברה בעמוד השדרה שלי, כשבדמיוני אני אוחזת בכידון האופנוע, בכביש הפתוח בכפר סבא. אני בכביש הפתוח בכפר סבא ומבחינה בכל פרט בכביש. נהיגה בטוחה, יציבה, תחושת קלילות ובטחון.

אני מתמרנת במיומנות בין הרכבים, משתלבת בתנועה.

עטופה בבועת הצבעים, ממורכזת בחלל בית החזה.

'זמזום המכונות במעבדות' מהדהד בזכרוני, איתי הנחה אותי כעת להיזכר באדם קרוב, אהוב שעבד קשה והגיע למטרה, אביגיל.

הערכתי נתונה לה על הדרך שעברה. השלימה לבד בגרויות, ישבה ללמוד עד כלות הכוחות. הרגשתי את הכיווץ בבטן למראה פנימיותה, למראה העייפות לאחר לילה ללא שינה. התלוויתי אליה בדמיוני במעלה ההצלחה, הנפילות הקטנות וההתרוממות המחודשת. תואר ראשון, הצלחה בניסוי שערכה לבד והחיוך המושלם, מקרין הסיפוק.

בועה צבעונית, במרכז בית החזה.

החיוך נשאר על פני במהלך הזכרון האחרון. שולחן שבת, המשפחה רגועה, תחושה חמימה ונעימה. נדמה שרק נרות השבת מאירים את הבית באור קסום.

"תארי לי מה קורה?", איתי אומר ברוך. "אני מספרת משהו מצחיק, וכולם צוחקים", אני אומרת כשכולי ב'היי', "ואיך זה מרגיש?" הוא שואל שוב.

"נעים, טוב, משפחה", בועה צבעונית במרכז החזה.

והחיוכים שלהם נשארים בזכרוני כשאני מתעוררת בבית הכפרי של איתי, מחייכת.

 

כשתפארת הגיעה לטיפול השלישי הייתה אווירה נינוחה, זה הרגיש כמו השלמת פינות, העבודה המהותית כבר נעשתה. התיאורים של תפארת לקשיים שפקדו אותה נשמעו באוזניו של איתי כמו הסימפטומים לתסמינים שליליים של סכיזופרניה, מה שאיתי דימה ותיאר באוזניה כמו אדמה שרוקנה מכוח חיותה.

איתי בחר בטיפול שמרני בו כוח החיות הוחזר על ידי שיחזור מצבים של אותו כוח חיות במצבים של חייה ובעזרת הזדהות עם דמות מוכרת של אחותה אביגיל שחוותה תהליך דומה לתהליך שאותו תפארת עוברת עכשיו, התפתחות וצמיחה תוך התמודדות עם קשיים.

כפל החיזוקים שנתמכו מזכרונות ולוו בדמות תומכת של קרובת משפחה עשו את שלהם, ותפארת הוכיחה בכוח הדימיון שהיא מתמודדת יפה מאד עם מצבים שהודתה שהיו קשים להתמודדות בתחילת הטיפול. כוח הדימיון הוכיח את יכולתו, גם המציאות הוכיחה את כוח הדימיון והכל התחיל להסתדר בחייה של תפארת כפי שניתן להבין באופן חד משמעי על פי עדותה.

איתי ייעץ לתפארת להמשיך טיפול בדיקור על מנת למנוע היזון חוזר מהגוף של דפוסים רגשיים, איתי מאמין שמערכת הצ'י מייצגת את הגבול התוחם שבין הנפש לגוף ובזמן שהנפש יכולה לשנות קישורים בין מצבים, רגשות ותחושות בין רגע תהליכים בגוף לוקחים זמן. אחותה של תפארת מטפלת בה ואיתי נשאר בקשר איתה, על פי עדותה מצבה הנפשי של תפארת טוב מאי-פעם, היא היתה מופתעת מאד ומרוצה.

תם ונשלם

 

• הגורם לטיפול: הרגשת ריקנות וחוסר חיוניות.
• אופי הטיפול: טיפול קצר, חיובי ונינוח. התנהל באופן שקט ושלו. חזרה לתקופות מחיי הנוכחיים, ושימורן בחיי היום.
• הצלחות הטיפול: עלייה משמעותית ברמת הריכוז, נינוחות, חידוש קשרים חברתיים ומשפחתיים. חזרה לספורט ולמערכת אימונים. שוב קוראת ספרים, מרגישה חדשה. סיטואציות שבעבר היו גורמות לי להתפרץ, 'לאבד כיוון' ולהתמוטט רגשית כבר לא מאיימות עלי כל-כך, יותר קל לי להתמודד עם מצבי לחץ וחרדה. תחושה של יכולת לשלוט במחשבות וברגשות.
• שוב חזרו לי הכוחות להתמודד עם מצבים קשים בעזרת ספורט, קריאת ספרים ותמיכה חברתית.
• אני אוהבת את מי שאני עכשיו, איזה כיף.

 

'ויש סיבה לכל דבר… יש חלום שלא נגמר

בסוף הדרך עוד תהיה מאושר… !'

תודה איתי!