סוגסטיה זהו כישרון
המאפיין העיקרי של התופעה ההיפנוטית הוא הסוגסטיה – שכנוע. אולם, אין זה שכנוע במובן הרגיל של המילה. הסוגסטיה אינה אלא תהליך המאפשר להעביר לאדם רעיון כלשהו על-ידי תקשורת מילולית, תנועתית או קולית, תוך כדי עקיפת תהליכי הבקרה האינטלקטואליים שלו מה שנקרא הגורם הביקורתי. יש לציין שהסוגסטיה היא “כישרון” דו כיווני, זו היכולת להעביר סוגסטיה-מסרים והיכולת לקבלה. לא כולם יודעים להעביר ולקבל מסרים באותה הרמה. כלומר זה מאופיין בדרגות שונות. כך לדוגמה נואם אשר נושא את דבריו בפני מאות אנשים, הינו בעל יכולת סוגסטיה (שכנוע), אך דבריו אינם משפיעים על כולם במידה שווה.
הסוגסטיה היא קבלה בלתי-מבוקרת של רעיון. זהו רעיון המתקבל על-יד המטופל לא מתוך שכנוע אינטלקטואלי, אלא תוך עקיפת אותם תהליכי בקרה אינטלקטואליים.
עבודה בטרנס דורשת שיתוף פעולה בין המנחה למונחה. על המונחה להתרכז בדבריו של המנחה, לתת בו אמון ולהכיר בעובדה שהמנחה דורש את טובתו, ואילו המנחה חייב לשמור על כבודו של המונחה. כדי שתהליך הטרנס יצא אל הפועל, יש צורך במוטיבציה אמיתית. לא די בכך שהמונחה יגיד שיש לו מוטיבציה.
מכאן אנו למדים שהאדם צריך להיות בעל יכולת פתיחות כלשהי שתאפשר לו לקבל את המסרים. יש ביכולתו לקבל ולסנן שכנועים מצד המנחה. בנוסף, מכיוון מצב הטרנס או מה שנקרא בטעות שהשינה ההיפנוטית הנה שינה אשר האדם נכנס אליה מרצונו החופשי – הוא גם יצא ממנה בכל עת שירצה, כשלרוב הדבר נעשה בתיאום ובהבנה עם המנחה. כמו כן, “המהופנט” “מאבד שליטה” אך ורק עד לדרגה אשר הוא באמת מוכן ולא מעבר לה. אדם לא ינהג במהלך הסשאן באופן שונה מאשר מאפשרות לו סך כל המערכות של האמונות וההתנהגויות אשר אותן רכש במהלך ימי חייו. מכאן שיש הרבה השפעות מכיוון המטופל שמקלות או מערימות קשיים על המנחה כדי להצליח לעזור לו.
למרות שהמטופל מודע לסביבה שלו, כשהמטופל נמצא בתפר הזה שבין שינה לערנות, המטפל יכול לעקוף את המחסומים התודעתיים של המטופל ולדבר ישירות עם התת מודע שלו, דרך דמיון מודרך והחדרת סוגסטיות חיוביות על מנת שכשהמטופל יצא ממצב הטרנס הוא יוכל לעשות שימוש בסוגסטיות שנאמרו לו במהלך הטיפול. סוגסטיות אלו נועדו לתת מענה למטופל למצוקות שהוא מתמודד איתן בחיי היומיום במנעד רחב של הקשרים משיפורי ביצועי ספורט ועד לטיפול בפוביות וחרדות
תגובות אחרונות